עקבי הצאן חלק א' הראי"ה קוק מבואר ע"י הרב שלמה אבינר
עקבי הצאן הוא הספר הראשון שהוציא הרב אברהם יצחק הכהן קוק בארץ ישראל. הספר יצא לראשונה בשנת ה'תרס"ו (1906) ובו שבעה מאמרים על נושאים שונים במחשבת היהדות, המפורסם שבהם הוא מאמר הדור. חלק מהמאמרים בספר יועדו לבני הישוב הישן וחלק לבני הישוב החדש.
בחלק א' מובאים ומבוארים ע"י הרב שלמה אבינר המאמרים הבאים:
מאמר הדור
המאמר המפורסם ביותר בספר. עיקר המאמר מבאר שדורנו הוא דור של גאולה ולכן אינו כמו הדורות הקודמים. הכפירה באלוקים הנראית בקרב החילונים אינה מתוך מוסריות ירודה, אלא דווקא מתוך אידאליזם גדול. לכן, דור זה "...לא יוכל לשוב מיראה, אבל מאד מוכשר הוא לשוב מאהבה, שיראת הרוממות תתחבר עמה...".
הענג והשמחה
עוסק בצורך ההכרחי בתחושת הזדהות עם תכנים רוחניים. קיום מצוות עם תחושת מועקה, אינו קיום מצוות הנעשה בתכלית השלימות.
הפחד
פחד מלחשוב, או לשאול שאלות הוא הפחד המזיק ביותר. פחד זה גורם לכך שגם רוחניותו של האדם תהיה ירודה, דבר המונע השראת שכינה. בימי הגאולה, תשוב הגבורה לאומה הישראלית.
המחשבות
מחלק את הרעיונות הרוחניים לשלושה סוגים: 1- רעיונות שהם נחלת כל אדם חכם בעולם. 2- רעיונות שהם כלליים, אבל יתבטאו אצל כל אומה באופן שונה. 3- רעיונות השייכים אך ורק לעם ישראל. בזמן שישראל חוזרת להיות אומה בארצה, יש צורך להדגיש יותר את הסוג השלישי.
כריכה רכה
336 עמ'